26.10.10
המלצות מפה ומשם
הבלוג הזה הביא לפתחי כל מיני הצעות משונות יותר ופחות (שום דבר קינקי למי שתוהה…). בין היתר התבקשתי להמליץ על ספרים בכל מיני מקומות ועשיתי את זה בשמחה. הנה המלצות על שלושה ספרים קריאים וכיפיים:
אדום החזה/יו נסבו בתרגום דנה כספי
‘אדום החזה’ כתוב על פי מיטב חוקי הז’אנר – הארי הולה הבלש הנורווגי הוא גבר שובה לב עם יצר הרס עצמי וחיבה לאלכוהול, הנבלים מנוולים, הנשים יפות (וחכמות! וחזקות! ובמשרות בכירות! כיפאק לנורווגיה), הנופים זרים וצוננים והבירה זורמת כמים. אבל נסבו לא נופל לקלישאות ומשכיל לרקוח מהחומרים האלו עלילה מתוחכמת ותפניות מפתיעות ומענגות. אם חשבתם שנערה עם קעקוע דרקון היא פסגת ספרות המתח הסקנדינבית תגלו שיו נסבו הוא מה שסטיג לרסון היה רוצה להיות. בחוכמה ובעדינות ובלי מפלים של דם, זרע ודמעות הוא מעורר מתח ומטיח ביקורת חברתית נוקבת בחברה הסקנדינבית הזחוחה.
המיני- המלצה שלי היתה אחת מ 10 ביקורות על ספרי מתח. למי שרוצה עוד…
~~~~~~~~~~~~~~
המתיקות שבתחתית הפאי/ אלן ברדלי בתרגום אסנת הדר
היא חובבת כימיה, ובעיקר רעלים, יש לה משפחה בריטית מאוד ולא מתפקדת, חיבה עזה להרפתקאות ופה גדול שהיא לא סותמת. הכירו את פלביה דה-לוּס, הגיבורה המענגת של “המתיקות שבתחתית הפאי” מאת אלן ברדלי, בתרגומה היפה של אסנת הדר. כדרכן של גיבורות ספרותיות בנות גילה, פלביה יודעת דברים שילדות אמיתיות בנות אחת-עשרה לא יודעות, החל בכימיה, עבור בספרות והיסטוריה וכלה ביחסי אנוש. אבל אני סולחת לה. ולא רק אני – גם גיבורי המשנה הנהדרים שבספר מתייחסים אליה ולמשובותיה ברצינות ובכובד ראש, ולדעתי הכול מפני שהיא לא חכמולוגית. איזה משב רוח רענן. המשך…
~~~~~~~~~~~~~~
הדבר הכי טוב שיכול לקרות לקרואסון/ פאבלו טוסט בתרגום אורית קרוגלנסקי
גיבור הספר, פּאבּלוֹ מיראיֶס, הוא ברצלונאי בן שלושים ומשהו שחי חיים צבעוניים ומופרזים א-לה אלמודובר: בקושי עובד, מתעורר כל יום בצהריים עם הנגאובר ומתחיל בצריכה בלתי פוסקת של ג’ויינטים בואכה קוק, אלכוהול, אינטרנט, סקס – בעיקר אוננות וזונות, שכן גיבורנו שונא אדם ולא מאמין באהבה – והמון אוכל כדי שגזרתו, הכוללת 120 קילו, לא תצטמק חלילה. הוא בן למשפחה עשירה כקורח, מה שיכול להסביר את סדר היום הלא יצרני שלו, אבל הוא מקפיד לקחת מהם כמה שפחות כסף ולהיקלע שוב ושוב לחובות ולמצבים מביכים. אין לו חברים, וזה לא מפתיע: פאבלו הוא לא בדיוק האיש שהייתם רוצים בתור חבר, בהנחה שאין לכם יצר הרס עצמי ועברתם את גיל 30. לעומת זאת, תענוג לבלות איתו 380 עמודים. הבחירות המשונות שלו מנומקות לעילא והוא חריף, מצחיק, שמח בחלקו ולא משעמם איתו לרגע. המשך…
מאת ליבי ,
26 בOctober, 2010 בשעה 19:10
מעולה! תודה בדיוק סיימתי ספר וחיפשתי מה לקרוא:)
[Reply]
מאת עופר D ,
26 בOctober, 2010 בשעה 23:05
תודה על ההמלצות.
את הראשון לא הכרתי, השני כבר ברשימה, והשלישי על המדף בהמתנה 🙂
[Reply]
מאת עריכה לשונית ,
9 בDecember, 2010 בשעה 06:26
תודה רבה על המידע המעניין. נראה כי אקרא אחד מהספרים.
[Reply]
מאת רוני ,
27 בMarch, 2011 בשעה 22:33
לא ייאמן, אבל לא הצלחתי לקרוא את כל השלושה האלה!
מצד שני, אני קוראת איומה השנה. חסרת סבלנות עד מאוד.
[Reply]