15.04.11

שקיפות עורפית

נושאים ספרים, תרגום בשעה 10:48 מאת אביגיל

מתרגמים הם שקופים.
אני דווקא לא מתכוונת לעצם המלאכה , שיש המתייחסים אליה, שלא בצדק, כשקופה. נכון שתרגום לא צריך למשוך תשומת לב אל עצמו, אבל אחרי הכל מדובר בפרשנות. בביצוע מסויים של טקסט. תנו לשתי מתרגמות פיסקה, עמוד, לא כל שכן ספר לתרגום, ותקבלו שני ביצועים שונים. כפי ששני שפים יבשלו אחרת אותה מנה ושתי נגניות ינגנו אחרת אותה יצירה.

הכוונה שלי שהמתרגמים, כמעמד, הם שקופים. קוראים בדרך כלל אינם מתעניינים מי תרגם את הספר שבידם, ובוודאי שאין זה שיקול בקניית ספר. וזה בסדר גמור. מה שלא בסדר הוא ש’בתעשייה’ לא פעם שוכחים את המתרגמים. בביקורות על ספרים מתורגמים ואפילו באתרי הוצאות מסויימות משמיטים לא פעם את שם המתרגם. קרדיט אלמנטרי, שהרי הספר לא נכתב בעברית ולא תרגם את עצמו. ישנם מקרים יוצאי דופן שבהם אנשים מפורסמים, שפרסומם בא להם משדה אחר (תקשורת, ספרות וכד’) מתרגמים ספר – אז מובא שמם בהבלטה, ההוצאה מתנאה בהם ועושה בהם שימוש שיווקי. דוגמאות שעולות לי בראש מהשנים האחרונות הן: עירית לינור, יהושוע קנז, וכל סדרת הרפתקה לנוער שמבוססת על סופרים שמתרגמים ספרים שאהבו בילדותם. אני אגב, לא רואה בכך כל פסול. התרגומים האלה לא פעם מצויינים ומי כמוני מבינה את הרצון להתנסות בתרגום.

עוד מקום שבו שקיפותם של המתרגמים מצערת היא ביקורות ספרים. מעטות הביקורות המתייחסות לתרגום וזה קורה בדרך כלל בקצוות, כשהתרגום רע מאוד או טוב מאוד. כתוצאה מכך נשאר הדיון המרתק על תרגום מחוץ לשיח הספרותי, עניינם של המתרגמים בלבד.

לאור המצב העגום משהו שמחתי להיתקל בשתי דוגמאות הפוכות, מרעננות:

1. בספרי הוצאת סמטאות, הוצאה חדשה ומסקרנת מאוד שבכוונתה “להאיר בשפה העברית יצירות מפתח בספרות העולמית המודרנית שלא תורגמו מעולם לעברית: תגליות ספרותיות מפתיעות וכתבים פולחניים, לצד קלאסיקות ויצירות מופת שתרגומן הוא בגדר חובה”, מופיע שם המתרגם על הכריכה, מתחת לשם הספר. כיפאק לסמטאות!

2. ותראו מה גיליתי על גב הספר ‘אבירי הדרך‘ למייקל שייבון, מתחת לתיאור קצר על הסופר ובאורך שאינו נופל ממנו:

“את היצירה הקטנה הזאת, המלאה כל טוב, תרגמה יפה להפליא סמדר מילוא, שבלי כל מאמץ כמדומה, מכוח כישרון טבעי, פילסה לה בעקבות הסופר ואביריו דרך מפותלת בין מכמני העברית הארכאית והמודרנית כדי להציע לקורא הישראלי את העושר הסגנוני של המקור על כל דקויותיו.”

איזה קרדיט יפיפיה. כמי שקוראת את הספר (נפלא, קומו עכשיו ורוצו לקנות!) וקראה את המקור באנגלית אני יכולה להגיד שהמחמאות מוצדקות, התרגום אכן נפלא ומעורר השראה.

4 תגובות »

  1. מאת נחמה ,

    15 בApril, 2011 בשעה 15:33

    הי אביגיל,
    נכון, המתרגם הוא מרכיב משמעותי ביותר בתגובה של הנאה/ אי הנאה/ סבל/ השלכת הספר.
    לא פעם, נופל לידי ספר שנראה מבטיח ואז כשאני גולשת פנימה, אני נתקלת בעברית כל כך “מפגרת” שטוחה ועלובה, שאני משליכה את הספר בשאט נפש.
    ואילו תרגום טוב, משדרג את חווית הקריאה גבוה גבוה ומהווה ערך מוסף לאיכותו של הספר במידה והספר איכותי ובמקרה אחר, משפר ומטייב ספר פחות איכותי.
    “מי בעד רק מתרגמים טובים? שירים את ידו”
    נחמה

    [תגובה]

  2. מאת עופר D ,

    24 בApril, 2011 בשעה 07:39

    לצערי, יותר מדי פעמים המתרגמים לא היו שקופים מבחינתי.
    זה כאמור היה במקרים שבהם הנוכחות של המתרגם השתלטה על רוח הספר.
    מתרגם טוב, מבחינתי, הוא מתרגם שקוף. ואז עבודתו מוערכת הרבה יותר מבחינתי.

    חג שמח לך, ואיחולים לעבודת תרגום מוערכת ושקופה.

    [תגובה]

  3. מאת מרב ,

    16 בJanuary, 2012 בשעה 09:19

    נכון ומדויק, אין לי אלא לשתף (-:

    [תגובה]

  4. מאת לילך ,

    10 בDecember, 2012 בשעה 12:45

    בהחלט נכון .
    נושא כואב ורגיש להרבה מתרגמים .

    [תגובה]

השארת תגובה

Powered by WP Hashcash