24.05.09
נושאים ספרים, עברית, תרגום בשעה 10:16 מאת אביגיל
אני קוראת עכשיו את “ספר האשליות” לפול אוסטר שגיבורו עוסק בין היתר בתרגום. בקטע מסויים הוא מתאר את עבודת התרגום ומדמה אותה לגריפת פחם. קשה להסביר את מלאכת התרגום כפשוטה ולכן מרבים להסביר אותה באמצעות דימויים. אספתי כמה דימויים, חלקם מוכרים יותר חלקם פחות והרי הם לפניכם:
חלק ניכר מהעבודה היה מכאני, וכיוון שהייתי משרתו של הטקסט ולא יוצרו, נדרש כאן סוג אנרגיה שונה מזה שהשקעתי בכתיבת “עולמו האילם”. תרגום דומה במקצת לגריפת פחם. דולים אותו ומשליכים לכבשן. כל גוש הוא מילה, וכל מלוא האת הוא משפט נוסף, ואם גבך חסון דיו ויש בך די כוח עמידה להמשיך בכך שמונה או עשר שעות בהעלם אחד, אפשר שהאש תמשיך ללהט.
ספר האשליות/ פול אוסטר. בתרגום ברוריה בן ברוך.
It was as if someone, having seen a certain oak tree (further called Individual T) growing in a certain land casting its own unique shadow on the green and brown ground, had proceeded to erect in his garden a prodigiously intricate piece of machinery which in itself was as unlike that or any other tree as the translator’s inspiration and language were unlike those of the original author, but which, by means of ingenious combinations of parts, light effects, breeze-engendering engines, would, when completed, cast a shadow exactly similar to that of Individual T—the same outline, changing in the same manner, with the same double and single spots of sun rippling in the same position, at the same hour of the day.
Bend Sinister By Vladimir Vladimirovich Nabokov
תרגום בעיני ביאליק הוא כמו “נשיקה מבעד למטפחת”.
“עבודת תרגום היא כמו אישה, אם היא נאמנה היא לא יפה, ואם היא יפה, היא לא נאמנה”. לאה גולדברג
“המתרגם, להבדיל מהסופר, הוא אמן מבצע ולא אמן יוצר. הטקסט מונח לפניו כפי שהתווים מונחים לפני הפסנתרן, והוא יכול לבצע אותם בצורה כזאת או בצורה אחרת. אבל ‘להמית את עצמו’, אני מניחה, חייב רק האמן היוצר.” נילי מירסקי
לָמַדְתִּי הַרְבֵּה מְאֹד מֵעֵסֶק הַתַּרְגּוּם.
רֵאשִׁית, לָמַדְתִּי שׁעוֹר בָּעֲנָוָה
לָמַדְתִּי מָה בכשרוני-שֶׁלִּי פָּגוּם
וְכַמָּה מַזִּיעִים בְּעַד שׁוּרָה טוֹבָה.
לָמַדְתִּי לְמָשָׁל, שֶׁעַל פֵּרוּק סוֹנֶטָה,
עַל חריגת-עַצְלוּת מִכָּל מִשְׁקָל עַתִּיק
הַמְּחִיר – שִׁירָה שֶׁתֵּרָאָה כְּמוֹ מֵתָה,
אוֹ כְּמוֹ עֶלְבּוֹן שֶׁל יְרִיקָה בִּפְנֵי חָבֵר וָתִיק,
לָמַדְתִּי גַּם אֵיךְ לֶאֱרוֹת ממטמוניה,
של הַשָּׂפָה שֶׁבָּהּ אֲנִי אוֹכֵל ומְזַיֵּן,
אֶת שֶׁכֹּחוֹתֶיהָ, זרותה, קְטַנּוֹת-פניניה
לִחְיוֹת עִם מָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כָּל מִלָּה נִפְסֶלֶת,
כָּל מָה שֶׁכְּבָר נִשְׁמַע ארכאי בְּלִי תּוֹחֶלֶת,
פֶּן יוֹם אֶחָד תֶּחְסַר לִי הַמַפְסֶלֶת
כְּשֶׁאֶצְטָרֵךְ בָּהּ לְשַׁחְזֵר מֵהַתְחָלָה
שידת-מִלִּים זָרָה, אַךְ מֻפְלָאָה.
דיקמן (ותודה ליצהר ורדי ששלח. את הניקוד הוספתי בנקדן אוטומטי, אז ייתכנו שגיאות)
ידיד מתרגם סיפר לי שהתייעץ עם הסופר כדי ללבן כמה סוגיות תרגום בספר “שלהם”. הסופר אמר לו משהו כמו: בשבילי אתה הסופר העברי של הספר, כך שההחלטות בידיך.
(שי, תקן אותי אם אני טועה. ובכלל יהיה נחמד אם תגיד על זה כמה מילים).
שפע הדימויים מעיד על חמקמקות עבודת המתרגם. אני הכי אוהבת את הדימוי של נבוקוב, בעיני הוא מיטיב להדגיש את מלאכת הכפיים שבבסיס התרגום, מלאכה שרק אם עולה יפה, נוגעת לרגע באמנות.
..
René Magritte The Human Condition
קישור קבוע
17.05.09
נושאים ספרים, שבדיה, תרגום בשעה 09:29 מאת אביגיל
את חודש אוגוסט אבלה עם הדב והילדים בשבדיה. לכבוד העונג הקריר הזה ייגעתי את מוחי בחיפוש אחרי נושא לפוסט שבדי ומצאתי:
שני סופרי מתח שבדים, לשניהם גיבור בלש שמככב בכמה ספרים, האחד נפלא והשני – שומר נפשו יירחק.
נתחיל בטוב: הנינג מנקל וגיבורו הבלש וולנדר
וולנדר הוא בלש כבד גוף ולא סימפטי במיוחד כבן חמישים, הוא עובד בתחנת משטרה בינונית בייסטד שבדרום שבדיה. הוא חולה סוכרת, גרוש, יחסיו עם אביו ובתו – האנשים הקרובים אליו ביותר, אינם נעדרי חיבה, אבל מגושמים למדי והוא שותה הרבה, אפילו במושגים שבדיים. הוא הדבר הכי רחוק מאיש משטרה מבריק ויעיל, שאפשר להעלות על הדעת. הספרים הארוכים הם חתירה איטית, כמעט בזמן אמת נדמה לפעמים, לפתרון התעלומה. והקורא תמיד בעמדת יתרון על וולנדר מפני שהוא יודע לפניו מי הרוצח. הנוף ומזג האוויר משחקים תפקיד ראשי ושבדיה של מנקל היא אלימה, שונאת זרים, צינית ותאבת בצע. (נשמע מוכר?) ההפך הגמור ממדינת הרווחה שכולנו אוהבים לאהוב. דרך העיניים של וולנדר, גם שבדיה היא ארץ אוכלת יושביה.
כל מה שתיארתי עד עכשיו לא נשמע מגרה במיוחד ובכל זאת הספרים שלו נהדרים. מה סוד הקסם? אולי הצצה לתרבות רחוקה (הידעתם שבבתי דירות שבדים יש מכונת כביסה משותפת במרתף?), גיבור אנושי מאוד, מעורר אהדה על אף או אולי בגלל מגרעותיו וכתיבה משובחת.
שניים מהספרים בסדרה תורגמו לעברית: “זרים ללא פנים” ו”הסחת דעת”. מי שקורא בשפות אחרות יכול לקרוא ספרים רבים אחרים בסדרת וולנדר וגם ספרים בשתי סדרות מתח נוספות של מנקל, שבאחת מהן הגיבורה היא לינדה וולנדר, הבת של.
קנת בראנה מגלם את וולנדר בסדרה בריטית
ועכשיו לגרוע: סטיג לארסון בטרילוגיית הספרים שלו – מילניום
יהיו כאן ספויילרים, מי שרוצה לקרוא את הספר שיחזור בפוסט הבא, אבל שלא יגיד שלא הזהרתי.
נתחיל בחדשות הטובות: הספר לא תורגם לעברית, אבל מכיוון שזה רב מכר בינלאומי אין לי ספק שאחת ההוצאות תעוט עליו ובקרוב נראה אותו על מדפי החנויות. הספר אמנם טרם תורגם אבל מודן כבר קנו את הזכויות. הספר תורגם והוא נקרא בעברית “נערה עם קעקוע דרקון”.
זה ספר ארוך שמתחיל בצורה נחמדה ואפילה: עיתונאי כלכלי שנאלץ לפרוש ממשרתו מוצא את עצמו מחפש נערה שנעלמה לפני 20 שנה. בתור העוזרת שלו בחורה מגניבה, מסתורית, גותית. אבל אז, בעשרים העמודים האחרונים מתבררת התעלומה והיא כוללת לא פחות מ(ספויילר!):
גילוי ע*יות (הומואי וסטרייטי)
אח או*ס את אחותו בהוראת אביהם ולעיניו
רצח אב
חטיפת זונ*ת ורציחתן במרתף ביתו של הרוצח שהפך למאורת עינויים
סד*זם
ועוד כל מיני פרפראות בשביל התענוג.
(הכוכביות הן לא טעות וולא מטעמי צניעות יתר, זה רק כדי שלא יגיעו דווקא לכאן כשמגגלים את המילים האלה)
לא גמרתי את הספר. עצרתי ארבעה עמודים לפני הסוף . הספיק לי. סף הגירוי של לארסון מחריד בעיני. ברור שסופר טוב – מנקל למשל – יכול לזעזע את הקורא ולהעביר את המסר עם הרבה פחות דם וזרע. מה שלא ברור לי זה איך הטרילוגיה של לארסון כל כך מצליחה. אני, כהרגלי, מאשימה לא מעט את הטלוויזיה בחשיפה לאלימות ובהעלת סף הגירוי לשיאים חדשים.
מיד אחרי התועבה הזאת של לארסון וכדי “להשיב את אמוני” בספרות הבלשית קראתי ספר של סימנון שמוכיח איזה מטעמים וכמה מתח אפשר להפיק בלי סנסציות, בלי סקס בוטה ואלימות משולחת רסן כשאתה סופר מצויין באמת.
[כאן אפשר לקרוא איך במפתיע נהניתי מאוד מהספר השני בסדרת מילניום.]
[וכאן כתבתי על הספר השלישי בטרילוגיה.]
הכריכה הצרפתית המשובחת שהפילה אותי בפח
קישור קבוע
07.05.09
נושאים תרגום, תל אביב בשעה 08:14 מאת אביגיל
לעבודה מהבית יתרונות לרוב, אבל מדי פעם מתחשק לי לעבוד בלי חתולה על המקלדת ועם משהו קצת יותר מהוגן מתחתונים. אז פעם בשבוע אני עובדת בבית קפה. זה טוב לנפש וטוב לעבודה וטוב לנקיון, כי זה גם היום של העוזרת.
אני חובבת מושבעת של בתי קפה כך שדגמתי לא מעט מהם.
הנה הקריטריונים שלי לבית הקפה החלומי ליום עבודה:
- אינטרנט אלחוטי כמובן
- הרבה שקעים, הנייד שלי קצת צולע ולא עובד בכלל על בטרייה
- שולחנות מרווחים, כאלה שאפשר להניח עליהם בלי בעיה מחשב עם עכבר חיצוני וספר פתוח
- מעט רעש: מוזיקת רקע ואנשים בסביבה זה כיף אבל לא יותר מדי
- מלצרים שלא מחמיצים פנים גם אחרי שש שעות עבודה על קפה וקרואסון
- אוכל טעים ובעיקר קפה טוב
אחסוך מכם את רשימת הגרועים והבינוניים, קבלו את הנבחרת שלי:
קום איל פו, נמל תל אביב
יופי של מקום לעבודה.
יתרונות:
- חלונות ענקיים לים
- חנייה בשפע ובחינם בשעות הבוקר (נדמה לי שמתחילים לגבות תשלום ב 19:00)
- מתייחסים נורא יפה
חסרונות:
- אין נקודות חשמל בשולחנות שבחוץ, אז גם בימים יפים העובדים נידונים לעבודה בניאונים
- מקום לא זול
נוי, שדרות חן פינת כיכר רבין המקום שינה בעלים
מקום חדש יחסית ומאוד לבבי.
יתרונות:
- שולחן ענק, על קיר-חלון פינתי לכיוון כיכר רבין
- עסקית זולה וטעימה. הרבה מרכיבים אורגנים במנות
- נורא נחמדים
חסרונות:
- יותר מסעדה מבית קפה אז נפתחים רק בסביבות 12:00
- לא יודעת איך הם מגיבים לישיבה ארוכה רק על כוס קפה, כי התפריט שם מאוד מפתה
אידלסון, הסניף שבבן יהודה 252
בגלל המאפים
יתרונות:
- בשעות הבוקר יחסית פנוי אז אפשר להצמיד שולחנות וליצור מרחב עבודה ראוי לשמו
- לא צריך להתחנן לכוס מים, כמו בכמה מוסדות תל אביביים מכובדים, ברגע שמתיישבים לשולחן מגיע קנקן מים קרירים
- מאפים כבר אמרתי?
חסרונות:
- למי שלא מגיע בתחבורה ציבורית (מאוד נוח אגב, קו 4) או באופניים, החנייה גהינומית למדי
- יכולים להשתפר בגיזרת השקעים
סוכר, פינסקר 20
ביקור באוקטובר 2010 היה מאכזב מאוד, נדמה לי שהבעלים השתנו והמקום מוזנח עד מלוכלך. דווקא הקרואסון היה טעים אבל בהחלט לא שווה להגיע במיוחד. יוחזרו המנקים! קפה שכונתי נחמד
יתרונות:
- 2 ספות עור מפנקות
- הרבה עיתונים, אם רוצים לעשות הפסקה ולקרוא משהו מנייר באותו זמן
- למדו מאידלסון את הפטנט של הקנקן מים
חסרונות:
- רמת האוכל מאוד לא אחידה, גם כשהדרישות מינימליות כמו קרואסון
בִּמקום, יהודה הלוי 109 המקום שינה בעלים
בבעלות אותם בעלים של באצ’ו ומרסנד, שיודעים איזה דבר או שניים על בתי קפה מוצלחים.
יתרונות:
חסרונות:
- כל מנה שהיא לא המבורגר (אבל זה רק כי אני קרניבורית. הדב הצימחוני בטח לא יחתום על החיסרון הזה)
לאביט, הסניף שבנחלת בנימין 3
התגלית האחרונה שלי. מקום בהגשה עצמית
יתרונות:
- בהגשה עצמית לא מחמיצים פנים, בהגדרה, למי שיושב שעות על קפה ומאפה
- מגוון אפשרויות מרובות שקעים, בפנים, בפאטיו ובקומה העליונה
- אוכל טעים וקפה נהדר + היתרון הנחמד הזה של רשתות שקפה עשירי בחינם
חסרונות:
- שולחנות עגולים קטנים. אמנם חיסרון גדול, אבל יתר הדברים מפצים אז מצאתי לי שיטה: הקומה העליונה זרועה בשרפרפים, אז אני מצמידה שרפרף לשולחן ומניחה עליו את העכבר. זה הופך את העבודה לאתגר דו מפלסי אבל זה עובד.
ביתא קפה, ברודצקי 17 רמת אביב
מקום מקסים, מרווח וטעים.
יתרונות:
- שירות נחמד ולא מזעיף פנים
- אוכל טעים ובריא
- חנייה בשפע מאחורי הבניין
- (ממש לא קשור אבל אני ממליצה מאוד גם להגיע בערב עם ילדים. השולחנות בחוץ נמצאים ברחבה רחבת ידיים שמזמינה התרוצצות)
חסרונות:
- רחוק ממרכז העיר, צריך לנסוע אליו במיוחד
עוד לא הייתי אבל מיזנטרופ הוא ללא ספק המקום הבא שאבדוק כשארצה לעבוד בחוץ. אדווח מהשטח.
את הרשימה אמשיך ואעדכן ורק שתדעו שכתבתי אותה כחלק ממדור “כלים למתרגמים” שאתם יכולים לראות שם משמאל, מתחת ל”קצת עליי” . בדרך כלל אני לא מייגעת את כלל הקוראים בענייני המדור כי הוא טכני בעיקרו, ומטרתו לשתף אחרים בארגז הכלים התרגומי שלי, אבל נדמה לי שהרשימה הזאת עשויה לעניין גם אחרים.
ובאספרסו כפול ננוּחם.
קישור קבוע
24 תגובות