22.04.10

מוטב מאוחר

נושאים ספרים, שבדיה, בקטנה בשעה 08:32 מאת אביגיל

בשפלות רוח מסויימת אני רוצה להתוודות שבעודי בועטת ומצווחת נגד ‘נערה עם קעקוע דרקון’ מאת סטיג לארסון נכבשתי בקסמו של הספר השני בטרילוגיית מילניום – הנערה ששיחקה באש. אני ממליצה מאוד מכל הסיבות שמהן התמוגגו המבקרים כבר בספר הקודם (לא, לא שיניתי את דעתי על הראשון בסדרה, מותר לבחורה להיות הפכפכה…)

[כאן כתבתי על הספר השלישי בטרילוגיה.]

בכלל, לאחרונה העמקתי את הכרותי עם עולם הפשע השבדי:

  • כאמור – טרילוגיית מילניום.
  • צפיתי בסדרת ה בי.בי.סי “וולנדר” על פי הספרים של מנקל ובכיכובו של קנת בראנה. זו סדרה משובחת. כל פרק הוא ספר ואורכו 90 דק’. אבל עשו לעצמכם טובה וצפו בפרקים במרווחים בריאים שמא תישאבו מדי לעולמו של וולנדר. הוא אמנם  בלש מחונן אבל חוץ מזה הוא לוזר א-סוציאלי. מנסיוני, מומלץ גם למי שקרא את הספרים ויודע את פתרון התעלומות.
  • Snabba Cash – עוד טרילוגיית פשע רבת מכר (בינתיים פורסמו בשבדית ובשפות נבחרות 2 הספרים הראשונים) והחבר הזה מספר ששמע מהסופר שהספר יתורגם לעברית. לכשיתורגם אני ממליצה מאוד לחובבי הז’אנר.

[ואפרופו, גם הקיץ אבלה עם משפחתי בסטוקהולם המעטירה, ולמי שמחפש יעד לחופשה אני שבה וממליצה בחום על שבדיה]

12.04.10

צפירת חולין

נושאים פריז, בקטנה בשעה 10:51 מאת אביגיל

בתחילת השהות שלי בפריז, ביום רביעי בהיר אחד בעודי ברחוב זינק הלב שלי לתחתונים. פתאום, בלי שום הודעה מוקדמת נשמעה צפירה. לא סתם – עולה ויורדת. אני לא חושבת שהחרדה שלי הייתה יוצאת דופן. אני מניחה שלכל ישראלי יש את האימה הפרטית שלו מצפירות, בוודאי צפירות אמת. אולי לבני דורי שחוו את הצפירה של יום הכיפורים כפעוטות יש איזה אקסטרה נוירוזה כבונוס.

בכל מקרה באותו יום רביעי בהיר קפאתי על מקומי והעפתי מבטים מבוהלים בעוברים והשבים. הם מצידם המשיכו כאילו כלום לא קרה. בירור קצר העלה שבכל יום רביעי הראשון בחודש, בצהריים, נשמעת בפריז צפירה לבדיקת הצופרים. לידיעת הנוסעים.

אם עד אז חשבתי שהעובדה שיש צופרים בכל יישוב בישראל היא סימן לא-נורמליות של המקום הזה, הרי שהחוויה בפריז הוכיחה אחרת. היא גם הוכיחה שכמו תמיד הקונטקסט קובע, כי בשנתיים שהייתי שם באמת לא התרגשתי מהצפירות החודשיות אבל ברגע שחזרתי לארץ נשרה ממני האדישות לצפירה כאילו לא היתה.