15.07.10

תרגומית למתקדמים

נושאים ספרים, עברית, תרגום, יומן קריאה בשעה 12:26 מאת אביגיל

אני קוראת בימים אלו את ‘אנשים טובים’ המצויין מאת ניר ברעם.

גם הכריכה נהדרת

רבים וטובים ממני כתבו על הספר ובדרך כלל שיבחו את העלילה המרתקת, שניכר בה שהיא נשענת על מחקר היסטורי מעמיק, את הדמויות המורכבות והמסקרנות ואת העברית נהדרת. דעתי כדעתם רוב הזמן, עם הסתייגות אחת: פה ושם, השתרבבו להם משפטים צורמים בתרגומית.

תרגומית היא האוייבת הגדולה של המתרגם. זה תרגום מילולי מדי שחוטא למקור ולא פעם גם פשוט צורם בעברית. בטח יצא לכם להיתקל במשפט שלא הסתדר לכם גם אחרי קריאה שנייה ושלישית וכשתרגמתם אותו בראש לאנגלית הבנתם למה התכוון המשורר – זאת תרגומית.
למשל: I rest my case לתרגם ל- אני מניח את התיק שלי (בחיי, ראיתי במו עיני).

תרגומית מופיעה בדרך כלל בספרים מתורגמים, מן הסתם, אבל לפעמים משתרבבת תרגומית גם לכתיבה בעברית. כותבים מפנימים ביטויים באנגלית ובזמן הכתיבה משתמשים בתרגום מילולי שלהם. בדרך כלל מדובר בסופרים פחות מוכשרים מניר ברעם ובהוצאות פחות קפדניות מעם עובד.

בחזרה ל’אנשים טובים’ הנה כמה דוגמאות לתירגומית שהתגלצ’ה פנימה לדעתי:

  • קפיצת אמונה
  • דוגמה בוהקת
  • בוקר טוב, ישנונית
  • זה לא יקרה במשמרת שלי!

כמה ביטויים בתרגומית פה ושם זה לא אסון גדול והספר עדיין מצויין בעיני, אבל כשקצין נאצי משתמש במשפטים הלקוחים היישר מסדרות חדר מיון, ובכן, זה פשוט לא עושה שכל 8)

12 תגובות »

  1. מאת שי ,

    15 בJuly, 2010 בשעה 13:21

    אני מצטמרר כל פעם שאני שומע את הראל סקעת שר (למילותיה של קרן פלס):
    הייתי עושה אותך מאושרת

    [תגובה]

    אביגיל Reply:

    וואלה? לי זה דווקא נשמע טבעי בעברית.
    אני מצטמררת מעדת ה’מרגיש לי’ שמתחברת אצלי עם ניו אייג’יות ומשפטים שמופיעות בהן המילים ‘לבוא ממקום של…’ :)

    [תגובה]

    החתול Reply:

    אני דווקא בעד לאמץ את “מרגיש לי”, כי זה פשוט חסר בעברית. חוץ מזה, למה “נשמע לי” ו-”מריח לי” כן ומרגיש לי לא?

    [תגובה]

    אביגיל Reply:

    אני חושבת ש’מרגיש לי’ בדרך להיות מאומץ ובעיני אין בכך כל פסול, רק שלי יש שריטה עם ‘דיבור ניו אייג’י’.

  2. מאת כנרת ,

    15 בJuly, 2010 בשעה 18:12

    אני מסכימה עם הרישא והסיפא גם, ובאופן ספציפי, בספרו של ניר ברעם, שאני עדיין איפה שהוא בעמוד שמונים שלו, התקשיתי גם עם השפה, שהיא עברית יפה אבל לא ממש. זאת אולי מחמאה גדולה דווקא, הספר הזה לא מרגיש כאילו הוא נכתב בעברית, מהמון בחינות, גם מבחינת העושר והסגנון, ואיכשהו לי זה קשה.

    אבל את “דוגמה בוהקת” לא הייתי פוסלת על רקע תרגומית אלא סתם כי זה לא נשמע טוב.

    בדיאלוג הזעיר שבתגובות, נמצאת בעיני דוגמה (בוהקת?) לא בהכרח ל”תרגומית” אלא ל”טרנדית”. יש המון משפטים או מילים ביטויי חיבור, שגולשים לא רק משפה לשפה, אלא גם מז’רגון לז’רגון. חלק מהגלישות האלה הן דווקא מרתקות לדעתי, וכמובן שאי אפשר לקבוע מראש מתי זאת טעות ומתי זה סגנון שדווקא שואב מכמה עולמות ומפגיש אותם ויוצר משהו חדש.

    [תגובה]

    אביגיל Reply:

    מסכימה עם הרבה ממה שאת כותבת.
    אני חושבת שברעם עושה משהו עם העברית ככה שהפרקים על תומס הם חדים, אלגנטיים ומרושעים – גם מצד השפה ואילו הפרקים של סאשה קהים יותר, קצת כמו ההבדל בין דקירת סכין לבוקס בבטן. את מסכימה עם זה? לא הצלחתי להבין איך הוא עושה את זה ולכן זה בבחינת קסם בעיני.

    לעניין ‘דוגמה בוהקת’ בעברית מקובל להגיד ‘דוגמה מזהירה’, לא?

    גם בעניין הגלישות משפה לשפה אני מסכימה ולא פעם גם אוהבת ומאמצת. אבל אין דין פרוזה כדין דיבור, לא כל שכן בספר שעושה שימוש כל כך אלגנטי בעברית.

    [תגובה]

  3. מאת מרב ,

    16 בJuly, 2010 בשעה 14:18

    דוגמה מובהקת, ליתר דיוק…

    [תגובה]

    אביגיל Reply:

    היי מרב,

    את צודקת, אבל אם אני זוכרת נכון, כשזה נזכר בספר היתה משמעות לרמיזה לאור/ זוהר/ בוהק ואת זה מחמיצים עם מובהק.

    [תגובה]

    מרב Reply:

    טוב, סתם נזכרתי שיש ביטוי שגור בעברית, זו חס וחלילה לא ביקורת או משהו. אין ספק שיש לך אוזן חדה.

    ואגב, אני חושבת שעלית כאן על משהו מאוד חשוב, כשכתבת על הזליגה של האנגלית לכתיבה בעברית. אני רואה את זה הרבה, אבל כמי שעוסקת בתרגום רוב הזמן, כנראה כבר התרגלתי.
    מצד שני, יש משהו מרתק בעיניי בשפה ה”תרגומית” – וכשאני אומרת “תרגומית”, אני מתכוונת למשהו טיפה שונה ממה שאת התכוונת, אני חושבת. אני מוצאת שגם בתרגומים הטובים, אלה שנעשו בידי המתרגמים הטובים ביותר ושלא תמצאי בהם ולו “מר”ן” אחד, עדיין ניתן לשמוע את שפת המקור, ולו בסדר המילים, בתחביר המאולץ לעתים (שהוא לא לא-תקני, אבל כותב עברי היה בוחר באופציות אחרות), בגודש התיאורים שאינו אופייני לעברית המצומצמת כל כך, ועוד.
    טוב, האמת היא שאפשר להרחיב על זה בלי סוף. ואולי זו כפפה שאני זורקת לאיזו עבודת דוקטורט מעניינת בחקר התרגום…

    שתהיה לך שבת שלום!

    [תגובה]

    אביגיל Reply:

    היי מרב,
    תבורכי על התגובות.

    אני חושבת שמתרגמים ועורכים מכוונים לתדר עדין ואולי עדין מדי לפעמים בכל הנוגע למה אפשר ואי אפשר להגיד בעברית. לפני שהתחלתי לתרגם הייתי שמה לב רק לאינגלוזים הבוטים ביותר והיום לפעמים נדמה לי שכקוראת הקריאה שלי נהייתה טכנית/ ביקורתית מדי גם כשאין לכך הצדקה אמיתית.

  4. מאת מישמיש ,

    20 בJuly, 2010 בשעה 16:07

    את הספר הקודם של ברעם ממש לא סבלתי- הוא היה כה יומרני ונפוח ומעצבן, שנשבעתי שלא אקרא עוד ספר שלו. אבל הספר הזה מסקרן אותי, אני מודה, וכולם כל כך ממליצים עליו… ובכל זאת, התרגומיות האלה שאת כותבת עליהן כאן הן חלק ממה שעצבן אותי גם בספר הקודם.

    [תגובה]

    אביגיל Reply:

    עכשיו שגמרתי את הספר אני יכולה להגיד בלב שלם שלמרות הפגמים אני ממליצה עליו בחום.

    [תגובה]

השארת תגובה

Powered by WP Hashcash