16.09.13
המהירות קובעת
והפעם פוסט טכני יבשושי, המיועד בעיקר למתרגמים מתחילים. לפני כשבועיים פרסם איגוד אנשי ספר – איגוד מבורך, ואם אתם עדיין לא חברים, ראו עצמכם מוזמנים להצטרף – את ממצאי הסקר שערך, ולפיו “מתרגמים ועורכים מרוויחים בממוצע לשעה את שכר המינימום בישראל, כפי שמשלמו המעביד, כלומר כ-28 ₪ בשעה.”
בעקבות הנתון הנמוך החלטתי לכתוב על הטכניקות שעוזרות לי לעבוד מהר ולהרוויח פי כמה מ-28 ש”ח לשעה, בלי לוותר על איכות העבודה.
- הקלדה עיוורת – לא הייתי מציינת את זה אלמלא נתקלתי לאחרונה בדיון שעסק בהקלדה איטית ובטעויות. הקלדה היא כלי בסיסי בעבודה שלנו, ואחד הכלים העיקריים שבזכותם אני עובדת מהר. יש ברשת אתרים חינמיים שדרכם אפשר ללמוד ולהתאמן בהקלדה עיוורת. ההמלצה החד משמעית שלי היא לעצור הכל, עד שיודעים להקליד מהר. הזמן ‘המבוזבז’ יוחזר בריבית דריבית.
- כשעובדים אז עובדים – במקרה שלי הסחות הדעת מגיעות מכיוון אתרים לא רלוונטים לעבודה (פייסבוק, לינקדין, ולאחרונה עוד כמה שאני נבוכה מכדי להזכיר). כדי לא להתפתות להיכנס אליהם בזמן העבודה הורדתי תוכנה קטנה שמאפשרת לי לחסום איזה אתרים שאני רוצה לפרק הזמן שאני רוצה.
- עמידה במכסה יומית מינימלית – אחרי כשבוע עבודה על ספר, כשמתבררים האתגרים והקצב היומי הממוצע, אני קובעת לעצמי מינימום עמודים לתרגום ביום. אני הולכת על משהו סביר ולא מלחיץ מדי, שבכל זאת יכניס אותי למסגרת.
- שיטת עבודה – במשך השנים סיגלתי לעצמי שיטת עבודה ואני דבקה בה. אני חושבת שאין טעם לפרט את השיטה כי לכל אחד תתאים שיטה אחרת. בכל אופן, ההצמדות לשיטה יוצרת מסגרת לעבודה, וככזאת תורמת לבהירות התהליך ולמהירות העבודה.
- אז כמה הרווחתי בשעה? – אחרי הגשת התרגום אני בודקת כמה שעות עבדתי עליו (הסבר כאן. רלוונטי למי שנוהגת לסגור את המסמך כשהיא לא עובדת עליו. נכון גם למי שעובדת על אותו מסמך ממחשבים שונים.), ומחלקת את התשלום במספר השעות. מעבר לאינפורמציה הנקודתית לכל ספר, אפשר לקבל מושג על עלות לפני ז’אנר/ שפה וכדומה.
אשמח לשמוע מהן הטכניקות שלכם.
תמונה מאתר שאני חוסמת בזמן העבודה…
מאת יעל ,
16 בSeptember, 2013 בשעה 14:08
איזה יופי, תודה רבה!
תמיד כיף לראות איך אחרים עובדים ועוד יותר כיף לקבל עדכונים מהבלוג הזה.
בנוסף לשיטות שהזכרת, אני גם משתמשת במונה זמן אלקטרוני (http://worktimer.co.uk/). הוא עוזר לי להתמקד ולהימנע מהסחות (למשל, לכתוב תגובות בבלוגים בזמן העבודה), כי אני סוגרת אותו בכל פעם שאני עוזבת את הקובץ (למשל, כשאני כותבת בבלוג שלך…).
מונה הזמן משקף לי את המציאות בצורה חסרת פניות, מדרבן אותי לעבוד ביעילות ומאפשר לי להעריך כמה העבודה השתלמה. יש לקוחות שמהם אני פשוט גובה תשלום לפי שעה, ואז זה גם כלי מאוד שקוף והוגן מולם.
שיטה אחרת היא לחלק את הזמן בצורה מלאכותית כדי להפיק את המיטב מפרק הזמן הקצוב שעומד לרשותי. למשל, אם אני מתחייבת לעשות משהו מחוץ לקובץ בעוד שעה, אז בשעה שיש לי אני אתמקד בעבודה אינטנסיבית ואתקדם הרבה יותר מאשר אם יש לי את כל הבוקר.
שיטה שלישית: לקבל מראש את העבודה הבאה בלו”ז מתקבל על הדעת, ואז חייבים לגמור את המטלה הנוכחית כדי לא להיתקע (זאת שיטה מאוד אפקטיבית אבל יש בצדה סיכונים מובנים).
[Reply]
אביגיל Reply:
September 16th, 2013 at 14:28
הי יעל, כיף לשמוע ממך!
לא הכרתי את הוורקטיימר, אני אנסה אותו. ותודה ששיתפת בשיטות שלך, כמו שאמרת כיף לראות איך אחרים עובדים 🙂
[Reply]
מאת יצהר ,
16 בSeptember, 2013 בשעה 14:09
השיטה שלי פשוטה: לעשות מדי שעה הפסקה יזומה בגלישה בפייסבוק, ולעבוד עשר דקות רצופות. יש ימים שזה עובד.
והייתי רוצה לדעת מה המכסה שקבעת כדי לנסות בעצמי. אני יותר עורך כיום, אבל מה זה חשוב.
[Reply]
אביגיל Reply:
September 16th, 2013 at 14:34
ניסיתי את ההפסקה היזומה אבל הרגשתי שחלק מהראש עסוק במה שקורה באתרים האחרים. מרגע שהאתרים האחרים חסומים הראש שלי נמצא 100% בעבודה.
המכסה המינימלית שלי נעה בדרך כלל בין 10-15 עמודי מקור ליום עבודה (יום עבודה שלי הוא בדרך כלל 4-5 שעות, בגלל שאני מקבלת את הילדים מבית הספר, ובגלל שכשאני עובדת אינטנסיבית המוח מתלקח בערך בזמן הזה), אבל כמובן שזה תלוי בטקסט.
[Reply]
ענבל שגיב Reply:
September 16th, 2013 at 15:20
אוי, יצהר, עצוב כמה שזה נכון בימים מסוימים.
בפרוזה קלילה אני משתדלת להגיע לשלושת אלפים ואף ארבעת אלפים מילים ביום עבודה, ואז אני יודעת שאני בסדר.
אבל ימים של עריכת התרגום או טקסטים כבדים הרבה יותר קשה לאסוף ולאמוד.
[Reply]
מאת ריקה ,
17 בSeptember, 2013 בשעה 21:10
אני לא מאמינה איך נכנסתי להסחת הדעת (מרחיבת הדעת) הזאת, כשיש לי דד-ליין לכתיבת 6000 מילה עד מחר בבוקר…
[Reply]
מאת גלית ,
18 בSeptember, 2013 בשעה 07:00
למה רק למתרגמים?
שאלות דומות מטרידות פרילנסרים מכל העולמות.
בכובעי כסטטיסטיקאית, אני מוצאת שקשה מאוד להעריך מראש כמה זמן יקח כל פרוייקט, ואפילו בדיעבד זה לא פשוט (שיחות שמחצית משכן נוגעת לעניינים שאינם עבודה, זמן “בהייה” וחשיבה על הפרוייקט, וכו’)
למדתי מהפוסטים כאן, והורדתי את ה worktimer. אני מקווה שזה יתן תמונה טובה על משך הזמן של כל פרוייקט.
[Reply]