01.11.09

במקום הספרים שקראתי באוקטובר

נושאים ספרים, פנטזיה, יומן קריאה בשעה 10:13 מאת אביגיל

כשהחלטתי לעשות מין יומן קריאה, כזה שיסכם בסוף כל חודש את הספרים שקראתי היה לכך טעם כפול: קודם כל, תיעוד שיתמוך בזכרון, שאחרי זמן קצר כבר לא נותר בו זכר לספרים שקראתי מלבד תחושה עמומה אם אהבתי או לא. שנית, הרחבת פוטנציאל הדיון על ספרים מעבר לחוג המשפחה והחברים הקרובים.

כל זה טוב ויפה, אבל קצת נמאס לי. לא יודעת מה יעלה בגורלו של המדור, הפעם, על כל פנים, אני מעדיפה להתמקד בשניים מהספרים שקראתי החודש. שניהם שייכים לז’אנרים שאני לא מרבה לקרוא ומשניהם נהניתי מאוד.

1602 / Neil Gaiman, Andy Kubert

1602_cover_final

כריכת הספר שסגנונה כסגנון שערי הפרקים


קומיקס (או נובלה גרפית, אני לא ממש יודעת מה ההבדל) של גאון הפנטזיה ניל גיימן. סיפור המסגרת אדיר, גיבורי מרוול קומיקס (אקס-מן, ספיידר מן, ארבעת המופלאים, קפטן אמריקה ועוד) באנגליה האליזבטנית. צריך לקרוא כדי להבין כמה זה עובד טוב. אני מניחה שמי שמכיר טוב ממני את הגיבורים של מארוול יהנה עוד יותר. כמובן שמלבד הסיפור עצמו, ההנאה בקומיקס נובעת גם מהציורים והצד הזה של הספר לא פחות ממרהיב בעיני. גם ציורי העלילה וגם 8 שערי הפרקים, שצוירו על ידי אמן אחר. את הספר קראתי באנגלית ואני מקווה מאוד שאחת ההוצאות בארץ תחליט לתרגם אותו.

1602_1

דף פנימי

הסיפור שאינו נגמר/ מיכאל אנדה
יש כאן בבית מבוגר שקורא בכיף ספרי ילדים. לא אני. אבל כמו ג’אנקית בקריז שתשדוד אפילו את הילדים שלה בשביל מנה, כשנשארתי בסופ”ש בלי ספר פשפשתי בין ספרי הספריה של הילדים ושלפתי את ‘הסיפור שאינו נגמר’. לא חשבתי שאקרא אותו עד הסוף אלא רק עד יום ראשון, אז אשיג לעצמי את הדבר האמיתי. אבל זה ספר נהדר. אגדה שופעת הרפתקאות, מורכבת, כיפית, רומנטית ומנחמת. מדהים עד כמה הספר עשה לי פלאשבקים לַסרט שראיתי לפני כמה עשרות שנים טובות. כנראה שמי שגדלה בשנות ה-70 לעולם לא תשכח את טביעתו הטרגית של ארטאקס בביצות העצב. התרגום של חוה פלץ מקסים, העברית עשירה והדורה בלי להיות ארכאית.

5 תגובות »

  1. מאת אורית ,

    1 בNovember, 2009 בשעה 12:03

    הלו :-)
    את הסיפור שאינו נגמר קראתי לראשונה בצבא (עינת קנתה לי אותו ליומולדת:-) ןמאז הוא אחד הספרים האהובים עלי :-)

    נראה לי שהגיע הזמן לקרוא אותו שוב. מעניין אם אני מספיק מוכנה לקרוא אותו באנגלית…
    ביי :-)
    אורית..

    [תגובה]

  2. מאת אביגיל ,

    1 בNovember, 2009 בשעה 12:54

    היי מותק, בכלל לא זכרתי שהוא ספר שכל כך אהוב עליך ושעינת קנתה לך אותו. ריספקט.
    הספר נכתב במקור בגרמנית, אז אם לא פיתחת בינתיים כישורי קריאה בגרמנית, אני מציעה לך להמשיך לקרוא בעברית. בכלל לא בטוח שהתרגום באנגלית יותר טוב, כי כאמור העברי מקסים.

    [תגובה]

  3. מאת יעל ,

    2 בNovember, 2009 בשעה 22:24

    זה גם הספר והסרט הכי הכי שלי
    ראיתי אותו פעם ראשונה בכתה ח’ ופעם אחרונה לפני שבועיים או שלושה, אנחנו כל פעם חוזרים אליו,
    מעניין שהספר ממשיך הרבה אחרי שהסרט נגמר ואף פעם לא עשו סרט המשך

    [תגובה]

  4. מאת שיר-דמע ,

    10 בNovember, 2009 בשעה 15:44

    אני קצת נבוכה להודות: “הסיפור שאינו נגמר” – הסרט, הוא אחד הסרטים החביבים עליי, אבל כשקראתי את הספר (לאחר שראיתי את הסרט מיליון פעם בערך) לא התחברתי אליו בכלל, הרגשתי שהוא כבד מדי וחוטא לפשטות הנפלאה של הספר. כנראה קראתי את הספר בגיל צעיר מדי, מה שמוביל אותי למה שרציתי להגיד מלכתחילה – שאני לא סופרת את “הסיפור שאינו נגמר” בקטגוריה של ספרי ילדים. מקסימום ספרים לנוער שגם מבוגרים יכולים ליהנות מהם (כמו, להבדיל אלף-אלפי הבדלות, הארי פוטר). לאנדה יש ספרי ילדים הרבה יותר מובהקים.

    וליעל – יש סרט המשך, הסיפור שאינו נגמר 2, אבל הוא נחשב (במידה רבה של צדק לדעתי) להרבה פחות מוצלח מהראשון. בין השאר החליפו שם את השחקן שמשחק את בסטיאן, ואני לא זוכרת שהקיסרית הילדותית מופיעה בו. סרט ההמשך מבוסס על רעיון שמופיע בהמשך הספר – השכחה.

    [תגובה]

  5. מאת שיר-דמע ,

    10 בNovember, 2009 בשעה 15:51

    אה, ודרך אגב – אני שוקלת לאמץ את רעיון יומן הקריאה! ככה, כמה שורות על כל ספר, לא חייבים פוסט שלם. אני אמנם קוראת קצת פחות ממך, כך נראה לי, יותר בכיוון של שני ספרים בחודש, אבל גם לכתוב עליהם זה משהו.

    [תגובה]

השארת תגובה

Powered by WP Hashcash